#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לג. 1 מנין לתפילה שהיא בכל לשון? <p dir=""rtl"">ומתי אין להתפלל בכל לשון?</p>"	תפילה רחמי היא, לכן יכול להתפלל בכל לשון שרוצה, וה&quot;מ בציבור, אבל ביחיד אמר רב יהודה לעולם על ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי, שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי [ומה שמצאנו בת קול בבית קדשי הקדשים בלשון ארמי - אב&quot;א בת קול שאני דלאשתמועי עבידא, ואב&quot;א גבריאל היה שמכיר בלשון ארמי].	סוטה לג.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 2 מנין לברכת המזון שנאמרת בכל לשון?	&quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot; בכל לשון שאתה מברך (לגרסתנו וכן הסכים תוס' יש כאן מקור להתיר, ובלא מקור היה מקום ללמוד מברכות הר גריזים לאסור, אבל רש&quot;י לא גרס מנלן, דאין מקור לומר שדוקא בלשון הקודש).	סוטה לג.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 3 מנין לשבועת העדות ושבועת הפקדון שהם בכל לשון?	"שבועת העדות - דכתיב &quot;נפש כי תחטא ושמעה קול אלה&quot; בכל לשון שהיא שומעת. <p dir=""rtl"">שבועת הפקדון - אתיא תחטא תחטא משבועת העדות (ובלא מקור היו לומדים משבועת הר גריזים והר היבל שרק בלשון הקודש).</p>"	סוטה לג.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 4 מנין לברכות וקללות, חליצה וביכורים שהם בלשון הקודש?	"ברכות וקללות בלוים - לחכמים ילפינן קול קול ממשה &quot;משה ידבר והאלהים יעננו בקול&quot;. ר' יהודה קול קול לא גמיר אלא גמיר עניה עניה מסוטה.<p dir=""rtl"">חליצה - לחכמים גמרינן עניה עניה מלוים דכתיב בלוים &quot;וענו הלוים ואמרו&quot; וכתיב ביבמה &quot;וענתה ואמרה&quot;, ר' יהודה לומד מגופה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; ולרבנן נצרך לכל דבר שהוא מעשה, ור&quot;י מכה ככה, ורבנן כה ככה לא משמע להו. [תניא נמי הכי רבי יהודה אומר כל מקום שנאמר כה ככה ענייה ואמירה אינו אלא לשון הקודש, כה - כה תברכו, ככה - דחליצה, ענייה ואמירה - דלוים].</p><p dir=""rtl"">ביכורים ילפינן מלוים (לרבנן, ולר&quot;י שורש הכול זה סוטה, כנ&quot;ל).</p>"	סוטה לג.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: היכן היו הר גריזים והר היבל וכיצד יתבארו הפסוקים?	"ר' יהודה סבר שהיו רחוקים מהירדן ליד שכם. בעבר הירדן - מעבר לירדן והילך, אחרי דרך מבוא השמש - מקום שחמה זורחת, בארץ הכנעני היושב בערבה - אלו הר גריזים והר עיבל שיושבין בהם כותיים, מול הגלגל - סמוך לגלגל, אצל אלוני מורה - שכם, הוקש לאלון מורה הנאמר באברהם &quot;ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה&quot;.<p dir=""rtl"">רבי אלעזר סבר שעבר לירדן היינו סמוך לירדן שהרי כתיב &quot;והיה בעברכם את הירדן&quot;, לכן דורש אחרי דרך מבוא השמש - מקום שהחמה שוקעת. את המשך הפסוק דורש להראות להן דרך בשניה כדרך שהראה להן בראשונה, דרך - בדרך לכו ולא בשדות וכרמים, היושב - בישוב לכו ולא במדברות, בערבה - בערבה לכו ולא בהרים וגבעות.</p>"	סוטה לג:		ז'
